ראשי

צ'יפאפאם הוא שם של חטיף שיהודי קוצ'ין נהגו לאכול בחגים. זה היה החטיף האהוב על סבא וסבתא שלי. הבלוג הזה מוקדש לזכרם ולזכר כל העולים מקהילת יהודי קוצ'ין אשר אינם איתנו עוד אבל השאירו בנו את טעמו של האוכל המופלא. הבלוג הזה מיועד לכל מי שרוצה לחזור למחוזות ילדותו, לזכרונות מהבית, לאוהבי אוכל ולכל מי שרוצה להכיר טעמים חדשים ולחוות הרפתקאה של ניחוחות משכרים, צבעוניות של טעמים, חריפות מול מתיקות, חומרי גלם שלא הכרתם. הבלוג מאפשר מסע קולינרי עשיר ומרתק.

הפתעות שבדרך...

איזו התחלה מסעירה של יום חווינו הבוקר. בדרכנו צפונה לכיוון אלפיי נעמדנו בפקק תנועה קטן וראינו התקהלות של אנשים ומוסיקה מרחוק. הנהג רצה להסתובב כדי לעקוף את הפקק ותוך כדי שאלנו אותו מה יש שם. הוא ענה שיש היום פסטיבל. מיד אמרנו לעצור ושאנחנו רוצים ללכת לראות, הרי בדיוק בשביל זה באנו להודו...
 היום הזה יחקק בזכרון שלנו לעוד הרבה שנים...מסתבר שהפסטיבל הזה נערך רק פעם בשנה בכל הודו ונמשך כשבוע. בזמן הזה נערך הפסטיבל שבו אנשים מתענים על מנת לבקש בקשות מסוימות, כמו אנשים ללא ילדים, מענים את עצמם ומתפללים לילד וכד׳.
אנחנו היינו בהלם מוחלט!!! התמונות מדברות בעד עצמן!!!
 גברים מתהלכים כשאלפי מחטים ננעצות בגופם, גברים ללא ילדים נתלים על משאיות בעזרת סיכות בלבד!!! לגופם נתלית נדנדה שעליה מניחים ילד קטן בשביל הברכה... פשוט לא יאמן!!!! בקרלה הטקס הוא לגברים בלבד ובמדינת טאמיל נאדו השכנה גם נשים עושות את אותו טקס.
התמונות לא לבעלי לב חלש!!!!
 שבת שלום וט״ו בשבט שמח לכולם!!!





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Add a comment