ראשי

צ'יפאפאם הוא שם של חטיף שיהודי קוצ'ין נהגו לאכול בחגים. זה היה החטיף האהוב על סבא וסבתא שלי. הבלוג הזה מוקדש לזכרם ולזכר כל העולים מקהילת יהודי קוצ'ין אשר אינם איתנו עוד אבל השאירו בנו את טעמו של האוכל המופלא. הבלוג הזה מיועד לכל מי שרוצה לחזור למחוזות ילדותו, לזכרונות מהבית, לאוהבי אוכל ולכל מי שרוצה להכיר טעמים חדשים ולחוות הרפתקאה של ניחוחות משכרים, צבעוניות של טעמים, חריפות מול מתיקות, חומרי גלם שלא הכרתם. הבלוג מאפשר מסע קולינרי עשיר ומרתק.

אנשים

הדבר הכי משמעותי לנו פה בהודו זה האנשים. 
כזו לבביות, שמחת חיים, הסתפקות במה שיש, שלווה אינסופית, רוגע.
 זכינו בנהג מדהים שזורם איתנו, צוחק איתנו כל הדרך, מקשקש איתנו, לוקח אותנו למקומות מרתקים, נותן לנו הסברים על כל דבר, נותן לנו טיפים מעולים על איפה הכי טוב לקנות ואיפה הכי טוב לאכול. טוב הלב שלו פורץ החוצה. ממש מפעל הפיס...
 התחלנו את היום במכבסה מקומית. מדהים לראות איך זה עובד... הכל נעשה ביד במקום שנראה הכי מסריח בעולם, אבל ראינו איך הכביסה יוצאת בסופו של דבר וזה פשוט לא להאמין. האנשים שעובדים שם, כל כך מבסוטים, ראו אותנו והתחילו להסביר לנו איך זה עובד, קראו לנו לבוא ממקום למקום להסתכל, גאים ושמחים במה שהם עושים.
 בהמשך רכבנו על פיל. התמונה שאתם רואים צולמה ע״י קשיש שליווה אותנו. נראה מתוחכם??? באמצע הדרך הוא עצר, הוציא עלה מתוך דלי, בעלה היה חור, והוא צילם דרך החור... עשה לנו ממש בוק!!! והוא כל הזמן צחק והיה מבסוט מזה שאנחנו צוחקים ושמחים, בכל מקום אחר היו עושים מזה כסף ומוכרים לנו תמונות, וההודים החמודים האלה פשוט לוקחים את הפלאפונים שלנו ומצלמים אותנו בשמחה ועוד עושים כל מיני טריקים שקורעים מצחוק!!! ממש טכנולוגיה בגרוש.
בהמשך הדרך עצרנו ליד ביקתה קטנה שישבו בה 55 גברים, שפשוט יושבים ולא עושים כלום אבל שמחים. הם הזמינו את ציון לשתות משקה חריף מקוקוס, הצטלמו איתנו, צילמו אותנו ופשוט שמחו איתנו!!!
 בסיום היום הגענו למלון שמהחדר יש נוף עוצר נשימה. וגם שם קיבלו אותנו בכזאת שמחה, עטפו אותנו בחום ופינוקים. בשביל ההודים - אם אתה שמח,זה עושה אותם שמחים 😊





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Add a comment